הארקינסלנקה – משפ' ארקין מככבת בסרילנקה!

לאחר חודשים ואף שנים של ציפייה.. לאחר סודיות מוחלטת מטעם המארגנים.. לאחר תכנון ועמל רב.. וווווווו.. לאחר התרגשות בלתי נתפסת מצד האמא המושלמת(מי לא מכיר את העוגות של נועה ארקין מי?!?!) ההפתעה הגדולה יוצאת לדרך!!!!

זהו יום רביעי ה22.2.12 כשהסיפור שלנו מתחיל.. הבוקר מתחיל מצידי במסע קניות קצר אחר ציוד מהטובים שיש בשוק, ציוד היאה לגולשים מהטובים בארץ, הגולשים של מועדון טופסי!

אריזת גלשנים זריזה, נשיקה לאמא ואני כבר בדרך לשדה.. בן גוריון אניעל-דינק!! "היר ויי קאםםם"

הגעתי מוקדם שלא אפשל.. הספיק לי כבר כמעט ביטול נסיעה לאחר שרותם סולרציק, אהובי, נגח בי עם חרטומו לתוך ראשי וזאת רק שלושה ימים לפני הטיסה.. וכן שלושה תפרים זאת התוצאה! אבל אל דאגה אחוק לא מוותר ולמשימה ניצב כדי שלכם יוכל לספר..

מהמתנה מלווה בהרבה התרגשות.. לפתע הופיע הרכב של הארקינים.. צור קלט אותי עומד בשדה.. חשוב שתדעו שעד אותו הרגע שני הגיבורים בטוחים שאימם טסה לברצלונה והם רק בדרכם ללוות אותה ואת סבתא שולה לטיסה,

"מה קורה?! מה העניינים?! לאן אתם?! לאן אתה? לסרי לנקה!

יא מניאק איך היינו רוצים להצטרף..

יאללה תשאלו את אמא ומבחינתי אתם בפנים..

מה זאת אומרת!? ורגע מה הקייס והגלשנים שלנו עושים פה?!?!?!?!"

בכי.. שמחה.. חיוכים.. נשיקות.. חיבוקים ואנחנו ב"צאק אין" הגיבורים בהלם טוטאלי לא מבינים איך יגישו את שיעורי הבית בזמן ואיך יודיעו למורה אסתר שהם לא מגיעים כי הם בדרך לפאקינג סרי לנקה לגלוש על הגלים שחלמו! אבל תאכלס בוא נהיה אמיתיים.. למי אכפתתתת!

נחיתה בעמן – ירדן דווקא נראת סבבה מהשדה תעופה J

טיסה לקולמבו, סרי לנקה – צור ועידו משתלטים ישר על המשחקים והסרטים שיש לכל אחד במסך שממולו, אני כבר חושב איך אני נרדם ומסיר מעליי את הטיסת 7 שעות המייגעת הזאת.. כידוע לכם.. העם הסרי לנקי ממש דומה לעם ההודי והוא גם ממש מסריחחח כמו העם ההודי ככה שאתם יכולים לדמיין כבר לבד את הריח הנוראאא שהיה במטוס!

האורות נדלקים אני קם וקולט שאנחנו חצי שעה לפני נחיתה.. גם הגיבורים ישנו.. או לפחות ניסו לישון.. הריח הולך ומתגבר עד שזה נהיה כבר בלתי נסבל, אני מסתכל על עידו וצור והם סותמים את האף.. עד שאנחנו שומעים את זה מגיע.. קיא של גברת סרילנקית ניתזז לכל עבר מלווה בקולות מצחיקים וצחנה של בתי שימוש שלא נוקו בחמש שנים האחרונות וכל זאת מושב בודד מאחורי המושב של עידו.. חחה!

 לבסוף הצלחנו להחזיק מעמד מפני עילפון ונחלצנו מהמטוס.. בחוץ חיכה לנו כבר הנהג שלאחר נסיעה של כשלוש שעות הביא אותנו למלון.. סליחה "המלון", קבלנה הוא שמו.. עוד לפני שאמרנו שלום בקבלה כבר יכלנו לראות את הפויינט המדהים לנגד עניינו שנמצא ממש מול המלון!!

קיבלנו חדרים סידרנו גלשנים והופפפ אנחנו כבר במים! סשן הכרות ראשון של ארבע שעות, ארוחת צהוריים מפנקת.. שינה של שעה (שלא יגידו שלא נחנו אחרי הטיסה) ואנחנו שוב במים לסשן ערב! לפני השקיעה עוד הספקנו לצאת לריצת שחרור, כל הארקינים, אפילו סבתא שולה!!

ארוחת ערב.. שנמשכה שעות ארוכות, מלווה בסיפורים וחוויות היום נגמרה כאשר אנחנו מפוטמים, מרוצים ועייפים.. הובילה אותנו הישר למיטה לשנת מלאכים קסומה! לילה טוב אנשים.. שמחר כבר יבוא!! נדסקס בהמשך   J

יום שישי ה24.2

וואו איזו שינה.. כנראה שלילה קשה כמו שעברנו אתמול היה חייב להסתיים בשנת דובונים שבסופה התעוררנו רק ב9 בבוקר (יש שטוענים שב10 – מה השעה פה בכלל?!) וכן זה מאוחר.. מאוחר מאוד אפילו, יחסית לגלים הדופקים לנו עוד שנייה על קירות החדר.. מסרבים להאמין שאנחנו ישנים כשכולם גולשים להנאתם!

החלטנו אז קיימנו! אחרי א.בוקר לא מוצלחת כלכך עצרנו ריקשה או ריגשה בכל מקרה טוקטוק כזה.. שאופייני לכל מדינות המזרח.. ויצאנו עמוסים בגלשנים על גג הריקשה דרומה.. היעד היה "ויליגאמה" , חוף עם שבירת חוף חולית , חוף פאנן אני קורא לו.. כזה שכל רמת גלישה תסתדר בו.. הכי כיף שיש! אמא נועה השכירה פאן-בורד עידו הרשה לעצמו לעלות עם פיברגלס לגלים הגבוהים וצור נתן בראש עם סנפים חדחדים! מידיי פעם עפים על אננס או איזה פאנקייק לשמנמנים וחוזרים מהר לגלוש.. אין, ללא ספק החיים הטובים!

הגיבורים והמג'אן טקסי .

כבר למעלה משלוש שעות עברו והמג'אן ("חבר" בשפה הסרילנקית או איך שלא קוראים לה?!.. איכשהו זה כבר נתפס והוחלט אצלנו מההתחלה.. כל סרילנקי הוא מג'אן.. כל רכב שעובר זה רכב עם מג'אן.. כל גולש סרילנקי זה מג'אן על גלשן.. בקיצור אם אתה שחור ודומה להודי אתה מג'אן!) סוגריים ארוכים אה?!.. תזכורת.. J אז שלוש שעות עברו והמג'אן מגיע ואומר שקבענו איתו לחזור בצהוריים, מי יכול לחזור עכשיו שבדיוק הגו-פרו תפסה את הארקינים בשיאם?! משכנו את המג'אן שם עוד שעה ורק אז הסכמנו לזוז.. ללא ספק עוד נחזור! הדרך חזור מדהימה, רצופה בחופים בתוליים ואיים קטנים כעשר עשרים מטר מקו החוף.. אפילו על אי אחד נבנתה ווילה מטורפת, שמסביבה חול ועצי קוקוס וגשר החוצה את המים עד קו החוף.. מדהיםםם! הלוואי עליי אבל איזה סיכוי יש לי?! אתם שמעתם פעם על עיראקי עשיר שחיי בווילה על אי סרי לנקי וגולש כל היום?! ואולי גם איזה בלונד מצורף אליו שם.. שגם הוא גולש לא רע.. אממממממ… להתעורר בבקשהJ

ארוחת צהוריים וכל אחד נזרק במקום אחר.. עייפים אך מרוצים.. אני מתעורר על מיטת שיזוף שבמלון.. מול הים.. מול הספוט של המלון.. כחמש עשרה גולשים במים.. הגל נראה טוב יותר ויותר.. השמיים אדומים משקיעה סרילנקית מהמרהיבות שנצפו ואני מחליט לוותר על חצי שעת האור שנשארה לי ולהתגעגע יותר לקראת מחר! אחחח מחר! מחר צפוי לעלות עוד יותר!

החלטנו לצאת מאיזור המלון ולתפוס טוקטוקים לאיזור תוסס יותר.. להנות ממסעדה מעניינת חדשה ולהכיר את השווקים והקניות פה בסרילנקה.. נדלקנו על חצאיות שהגברים המקומיים הולכים איתם פה.. אמרתי לגיבורים שנקנה שלושתינו מחר ונלך איתם גם אנחנו.. זה הולך להיות מצחיק זה בטוח! אל דאגה.. גם הפעם לא שכחנו את הקינוח וכבר אנחנו בדרך חזרה למלון שכל שבראשנו זאת המיטההה.. שיחת סיכום שסגרה שמחר מתעוררים בשש בבוקר ועפים לגלוש! וואי שש זה מוקדם.. מה השעה בכלל עכשיו?! שיטטט אני עף לישון!

יום שבת ה25.2

איזה יום מגניב יום אש יום שכולו חוויות! השעה שש בבוקר אחוק מתעורר לציוץ התרנגולות.. מעניין מה קורה שם בחוץ.. רעש הגלים המתנפצים חזק מתמיד!! איזה גללל.. מעיר מהר את צור וגם את דודו (אחלה גבר גבר.. ישראלי מהשמחים.. כמו שאנחנו אוהבים.. גולש נשמה כזה) ואנחנו כבר על טוקטוק בדרך ל"מידייה" , ספוט מרוחק כשעה מהמלון שנאמר לנו רק לילה לפני שעובד שם בכלל לא רע! בדרך אנו עוצרים במאפייה מקומית וקונים צדה לדרך.. איזה 5 לחמניות עם ריבה וסוכר ממש מזכירות סופגניות של הארץ ושני סנדוויצ’ים עם ביצה.. נגבים כל הדרך שכל זה עלה לנו רק ארבעה שקלים.. חלום!

 אנוכי דודו וצור – מידייה – חלום.

הגענו.. ריף בראייק לא פשוט בכלל.. מזל שהצטיידנו באחלה בוטיס (נעליי גלישה) כבר בארץ, אחרת הריף החיי היה משפד אותנו בעודנו חיים! הגלים היו עוצמתיים אבל גם דאגו להתחבר לוואיב של המקום והגיעו בתדירות לא גבוהה במיוחד.. אבל כשהם הגיעו.. כשהם הגיעו.. הייתה חגיגה!

הגו פרו עבדה שעות נוספות וכך גם המג'אן שהביא אותנו לספוט.. שעליו הוטלה המשימה לצלם אותנו מבחוץ! לבסוף.. מותשים ועייפים גררנו עצמנו אל החוף.. כל אחד מזהה פיצוץ במקום אחר על הגלשן.. בדרך כלל אנחנו הגולשים מאוד מתבאסים ממכות שהגלשן שלנו חוטף , אך הפעם זה היה שווה את זה.. הייתי גם נותן את הגלשן שלי למאמא אוקיינוס רק שתשלח לנו לארץ גם סוולים בסטייל הזה..

בחזור צפינו בהצגה מרהיבה של איזה מג'אן עם מצ'טה כאשר הוא חותך לנו קוקוסים בסטייל של טרזן ונותן לנו לאכול את החלק הפנימי אחרי ששתינו את מיי הקוקוס! עם ההגעה למלון אכלנו כמו שרק גולשים לאחר סשן טוב של שלוש שעות אוכלים (מתקרנפים!!) ונזרקנו לשינה עמוקה עד לסשן הבא.. כבר נכנסה רוח לקראת ערב אבל היינו חייבים לקנח את שעות האור האחרונות בעוד סשן קצרצר!

 פסטיבל המג'אנים! נאמר לנו שבמרחק חצי שעה נסיעה יש פסטיבל ריקודים ותחפושות.. אמרנו שחייבים לבדוק תעניין.. דמיינו עצמנו כבר בקרנבל בברזיל.. רוקדים לצליליי הסמבה.. בפועל היתה שם מסיבונת על החוף , 90אחוזים מאג'נים 10אחוזים מאג'ניות.. הרחבה הייתה מלאה בניחוחות מעניינים.. ניחוחות שבדיוק בגללם ג'אן-פול-גוטייה החליט לייצר בשמים לעולם.. ניחוחות שרק מג'אן אמיתי יכול להפיץ מבית השחי שלו.. בקיצור מפנק! שתינו בירה.. (הגיבורים שתו קולה כמובן) ורקדנו עד השעות הקטנות.. מחר נוסעים להיקדואה.. מרגששש! לילה טוב J

Print Friendly

Facebook comments:

   
© 2016 טופסי - TOPSEA Suffusion theme by Sayontan Sinha