לאחר חודשים ואף שנים של ציפייה.. לאחר סודיות מוחלטת מטעם המארגנים.. לאחר תכנון ועמל רב.. וווווווו.. לאחר התרגשות בלתי נתפסת מצד האמא המושלמת(מי לא מכיר את העוגות של נועה ארקין מי?!?!) ההפתעה הגדולה יוצאת לדרך!!!!

זהו יום רביעי ה22.2.12 כשהסיפור שלנו מתחיל..הבוקר מתחיל מצידי במסע קניות קצר אחר ציוד מהטובים שיש בשוק, ציוד היאה לגולשים מהטובים בארץ, הגולשים של מועדון טופסי! אריזת גלשנים זריזה, נשיקה לאמא ואני כבר בדרך לשדה.. בן גוריון אניעל-דינק!! "היר ויי קאםםם"

הגעתי מוקדם שלא אפשל.. הספיק לי כבר כמעט ביטול נסיעה לאחר שרותם סולרציק, אהובי, נגח בי עם חרטומו לתוך ראשי וזאת רק שלושה ימים לפני הטיסה.. וכן שלושה תפרים זאת התוצאה! אבל אל דאגה אחוק לא מוותר ולמשימה ניצב כדי שלכם יוכל לספר..

מהמתנה מלווה בהרבה התרגשות.. לפתע הופיע הרכב של הארקינים.. צור קלט אותי עומד בשדה.. חשוב שתדעו שעד אותו הרגע שני הגיבורים בטוחים שאימם טסה לברצלונה והם רק בדרכם ללוות אותה ואת סבתא שולה לטיסה,

"מה קורה?! מה העניינים?! לאן אתם?! לאן אתה? לסרי לנקה!

יא מניאק איך היינו רוצים להצטרף..

יאללה תשאלו את אמא ומבחינתי אתם בפנים..

מה זאת אומרת!? ורגע מה הקייס והגלשנים שלנו עושים פה?!?!?!?!"

בכי.. שמחה.. חיוכים.. נשיקות.. חיבוקים ואנחנו ב"צאק אין" הגיבורים בהלם טוטאלי לא מבינים איך יגישו את שיעורי הבית בזמן ואיך יודיעו למורה אסתר שהם לא מגיעים כי הם בדרך לפאקינג סרי לנקה לגלוש על הגלים שחלמו! אבל תאכלס בוא נהיה אמיתיים.. למי אכפתתתת!

נחיתה בעמן – ירדן דווקא נראת סבבה מהשדה תעופה :)

צור משתלט על המטוס

טיסה לקולמבו, סרי לנקה – צור ועידו משתלטים ישר על המשחקים והסרטים שיש לכל אחד במסך שממולו, אני כבר חושב איך אני נרדם ומסיר מעליי את הטיסת 7 שעות המייגעת הזאת.. כידוע לכם.. העם הסרי לנקי ממש דומה לעם ההודי והוא גם ממש מסריחחח כמו העם ההודי ככה שאתם יכולים לדמיין כבר לבד את הריח הנוראאא שהיה במטוס!

האורות נדלקים אני קם וקולט שאנחנו חצי שעה לפני נחיתה.. גם הגיבורים ישנו.. או לפחות ניסו לישון.. הריח הולך ומתגבר עד שזה נהיה כבר בלתי נסבל, אני מסתכל על עידו וצור והם סותמים את האף.. עד שאנחנו שומעים את זה מגיע.. קיא של גברת סרילנקית ניתזז לכל עבר מלווה בקולות מצחיקים וצחנה של בתי שימוש שלא נוקו בחמש שנים האחרונות וכל זאת מושב בודד מאחורי המושב של עידו.. חחה!

הגיבורים והבודהה

לבסוף הצלחנו להחזיק מעמד מפני עילפון ונחלצנו מהמטוס.. בחוץ חיכה לנו כבר הנהג שלאחר נסיעה של כשלוש שעות הביא אותנו למלון.. סליחה "המלון", קבלנה הוא שמו.. עוד לפני שאמרנו שלום בקבלה כבר יכלנו לראות את הפויינט המדהים לנגד עניינו שנמצא ממש מול המלון!! קיבלנו חדרים סידרנו גלשנים והופפפ אנחנו כבר במים! סשן הכרות ראשון של ארבע שעות, ארוחת צהוריים מפנקת.. שינה של שעה (שלא יגידו שלא נחנו אחרי הטיסה) ואנחנו שוב במים לסשן ערב! לפני השקיעה עוד הספקנו לצאת לריצת שחרור, כל הארקינים, אפילו סבתא שולה!! 

ארוחת ערב.. שנמשכה שעות ארוכות, מלווה בסיפורים וחוויות היום נגמרה כאשר אנחנו מפוטמים, מרוצים ועייפים.. הובילה אותנו הישר למיטה לשנת מלאכים קסומה! לילה טוב אנשים.. שמחר כבר יבוא!! :)

יום שישי ה24.2

וואו איזו שינה.. כנראה שלילה קשה כמו שעברנו אתמול היה חייב להסתיים בשנת דובונים שבסופה התעוררנו רק ב9 בבוקר (יש שטוענים שב10 – מה השעה פה בכלל?!) וכן זה מאוחר.. מאוחר מאוד אפילו, יחסית לגלים הדופקים לנו עוד שנייה על קירות החדר.. מסרבים להאמין שאנחנו ישנים כשכולם גולשים להנאתם!

החלטנו אז קיימנו! אחרי א.בוקר לא מוצלחת כלכך עצרנו ריקשה או ריגשה בכל מקרה טוקטוק כזה.. שאופייני לכל מדינות המזרח.. ויצאנו עמוסים בגלשנים על גג הריקשה דרומה.. היעד היה "ויליגאמה" , חוף עם שבירת חוף חולית , חוף פאנן אני קורא לו.. כזה שכל רמת גלישה תסתדר בו.. הכי כיף שיש! אמא נועה השכירה פאן-בורד עידו הרשה לעצמו לעלות עם פיברגלס לגלים הגבוהים וצור נתן בראש עם סנפים חדחדים! מידיי פעם עפים על אננס או איזה פאנקייק לשמנמנים וחוזרים מהר לגלוש.. אין, ללא ספק החיים הטובים! 

הגיבורים והמג'אן טקסי!

כבר למעלה משלוש שעות עברו והמג'אן ("חבר" בשפה הסרילנקית או איך שלא קוראים לה?!.. איכשהו זה כבר נתפס והוחלט אצלנו מההתחלה.. כל סרילנקי הוא מג'אן.. כל רכב שעובר זה רכב עם מג'אן.. כל גולש סרילנקי זה מג'אן על גלשן.. בקיצור אם אתה שחור ודומה להודי אתה מג'אן!) סוגריים ארוכים אה?!.. תזכורת.. :) אז שלוש שעות עברו והמג'אן מגיע ואומר שקבענו איתו לחזור בצהוריים, מי יכול לחזור עכשיו שבדיוק הגו-פרו תפסה את הארקינים בשיאם?! משכנו את המג'אן שם עוד שעה ורק אז הסכמנו לזוז.. ללא ספק עוד נחזור! הדרך חזור מדהימה, רצופה בחופים בתוליים ואיים קטנים כעשר עשרים מטר מקו החוף.. אפילו על אי אחד נבנתה ווילה מטורפת, שמסביבה חול ועצי קוקוס וגשר החוצה את המים עד קו החוף.. מדהיםםם! הלוואי עליי אבל איזה סיכוי יש לי?! אתם שמעתם פעם על עיראקי עשיר שחיי בווילה על אי סרי לנקי וגולש כל היום?! ואולי גם איזה בלונד מצורף אליו שם.. שגם הוא גולש לא רע.. אממממממ… להתעורר בבקשה :)

ארוחת צהוריים וכל אחד נזרק במקום אחר.. עייפים אך מרוצים.. אני מתעורר על מיטת שיזוף שבמלון.. מול הים.. מול הספוט של המלון.. כחמש עשרה גולשים במים.. הגל נראה טוב יותר ויותר.. השמיים אדומים משקיעה סרילנקית מהמרהיבות שנצפו ואני מחליט לוותר על חצי שעת האור שנשארה לי ולהתגעגע יותר לקראת מחר! אחחח מחר! מחר צפוי לעלות עוד יותר!

החלטנו לצאת מאיזור המלון ולתפוס טוקטוקים לאיזור תוסס יותר.. להנות ממסעדה מעניינת חדשה ולהכיר את השווקים והקניות פה בסרילנקה.. נדלקנו על חצאיות שהגברים המקומיים הולכים איתם פה.. אמרתי לגיבורים שנקנה שלושתינו מחר ונלך איתם גם אנחנו.. זה הולך להיות מצחיק זה בטוח! אל דאגה.. גם הפעם לא שכחנו את הקינוח וכבר אנחנו בדרך חזרה למלון שכל שבראשנו זאת המיטההה.. שיחת סיכום שסגרה שמחר מתעוררים בשש בבוקר ועפים לגלוש! וואי שש זה מוקדם.. מה השעה בכלל עכשיו?! שיטטט אני עף לישון!

יום שבת ה25.2

איזה יום מגניב יום אש יום שכולו חוויות! השעה שש בבוקר אחוק מתעורר לציוץ התרנגולות.. מעניין מה קורה שם בחוץ.. רעש הגלים המתנפצים חזק מתמיד!! איזה גללל.. מעיר מהר את צור וגם את דודו (אחלה גבר גבר.. ישראלי מהשמחים.. כמו שאנחנו אוהבים.. גולש נשמה כזה) ואנחנו כבר על טוקטוק בדרך ל"מידייה" , ספוט מרוחק כשעה מהמלון שנאמר לנו רק לילה לפני שעובד שם בכלל לא רע! בדרך אנו עוצרים במאפייה מקומית וקונים צדה לדרך.. איזה 5 לחמניות עם ריבה וסוכר ממש מזכירות סופגניות של הארץ ושני סנדוויצ’ים עם ביצה.. נגבים כל הדרך שכל זה עלה לנו רק ארבעה שקלים.. חלום!

אנוכי דודו וצור - מידייה.

הגענו.. ריף בראייק לא פשוט בכלל.. מזל שהצטיידנו באחלה בוטיס (נעליי גלישה) כבר בארץ, אחרת הריף החיי היה משפד אותנו בעודנו חיים! הגלים היו עוצמתיים אבל גם דאגו להתחבר לוואיב של המקום והגיעו בתדירות לא גבוהה במיוחד.. אבל כשהם הגיעו.. כשהם הגיעו.. הייתה חגיגה!

הגו פרו עבדה שעות נוספות וכך גם המג'אן שהביא אותנו לספוט.. שעליו הוטלה המשימה לצלם אותנו מבחוץ! לבסוף.. מותשים ועייפים גררנו עצמנו אל החוף.. כל אחד מזהה פיצוץ במקום אחר על הגלשן.. בדרך כלל אנחנו הגולשים מאוד מתבאסים ממכות שהגלשן שלנו חוטף , אך הפעם זה היה שווה את זה.. הייתי גם נותן את הגלשן שלי למאמא אוקיינוס רק שתשלח לנו לארץ גם סוולים בסטייל הזה.. 

בחזור צפינו בהצגה מרהיבה של איזה מג'אן עם מצ'טה כאשר הוא חותך לנו קוקוסים בסטייל של טרזן ונותן לנו לאכול את החלק הפנימי אחרי ששתינו את מיי הקוקוס! עם ההגעה למלון אכלנו כמו שרק גולשים לאחר סשן טוב של שלוש שעות אוכלים (מתקרנפים!!) ונזרקנו לשינה עמוקה עד לסשן הבא.. כבר נכנסה רוח לקראת ערב אבל היינו חייבים לקנח את שעות האור האחרונות בעוד סשן קצרצר!

פסטיבל המג'אנים! נאמר לנו שבמרחק חצי שעה נסיעה יש פסטיבל ריקודים ותחפושות.. אמרנו שחייבים לבדוק תעניין.. דמיינו עצמנו כבר בקרנבל בברזיל.. רוקדים לצליליי הסמבה.. בפועל היתה שם מסיבונת על החוף , 90אחוזים מאג'נים 10אחוזים מאג'ניות.. הרחבה הייתה מלאה בניחוחות מעניינים.. ניחוחות שבדיוק בגללם ג'אן-פול-גוטייה החליט לייצר בשמים לעולם.. ניחוחות שרק מג'אן אמיתי יכול להפיץ מבית השחי שלו.. בקיצור מפנק! שתינו בירה.. (הגיבורים שתו קולה כמובן) ורקדנו עד השעות הקטנות.. מחר נוסעים להיקדואה.. מרגששש! לילה טוב :)

יום ראשון ה26.2

עידו התעורר כבר בשש.. חשב שנכנסים לגלוש.. שש בבוקר.. אחרי לילה כזה.. אז הוא חשב.. מה שהוא לא ידע שחפרנו עם מג'אנים עד השעות הקטנות.. רק לקראת 9 הצלחתי להבין על מה הוא מדבר תוך שהוא מנדנד לי את הכתף הלוך ושוב.. באסה, הגל ירד אבל עדיין הייתי נותן לו לפחות עוד כוכב אחד במג'יק סי וויד בהשוואה לגל בארץ..

אז החלטנו לסוע להכיר את "היקדואה".. הרי ידוע שזאת העיר היותר מפורסמת ומתויירת בעונה בסרילנקה, אז מה.. לא נלך לבדוק מה הוואיב שם?! נלךך! כבר בכניסה לעיר רואים משהו שונה.. השדרה המרכזית כבר צבעוניות יותר ולא אותו שטיח משעמם שכל סרילנקי מנסה למכור מחוץ לבית שלו.. אמנים.. ציירים.. מפסלים.. חנויות גלישה וביעקר תיירות.. אחחח הבלונד חוגג שם!

וואלק משפ' ארקין נדלקה.. הגיבורים כבר ראו עצמם עוברים באותו הרגע לחיות שם את שארית חייהם ותאמת גם אנוכי דיי אהב.. אבל דבר אחד היה חסר.. הדבר החשוב ביותר.. הכניסה למים.. לא מדרגים אף מקום גאוגרפי בעולם!!! אחד – אם אין בו גלישה , שניים – אם הגלישה בו לא באה בטוב! רצנו לוואן , פרקנו תגלשנים ונכנסו לסשן עמוס בגלים.. הייתה רוח אחה"צ טיפוסית לאיזור שקצת בלגנה לנו תעסק אבל בכל זאת נהננו מסשן אחד הטובים של הטיול.. היו גולשים דיי "בינוניים" מה שגרם לנו להרגיש הבוסים.. השוחטים של טופסי.. מייצגים בכבוד תאומה.. אני חייב להודות שזה ספציפית אולי מה שעשה את הסשן לכה מהנה, מעט מגוחך.. אבל תודו גם אתם שלפעמים.. להסתכל מלמעלה זה הכי כיף שיש :)

"סארון" החצאית שכל מג'אן מבוגר מתהלך איתה פה:)

חזרנו ל"קבלנה".. אחח איזה מקום איך אפשר לעזוב גן עדן?! ירדנו על א.א.צהוריים (ארוחת אחר צהוריים, מה נסתפק רק בבוקר צהוריים וערב?! זול פה ואנחנו שמנים) נחנו וירדנו לסשן ערב בספוט של המלון.. היה משפחתי , חמים וישראלי במים.. אין, כמה שלא נתרחק תמיד נמצא עצמנו מוקפים ישראלים.. בכל מקום בעולם! פחות מרבע אחוז מכלל האוכ' בעולם ועדיין תמצא תמניאק יושב לידך במים.. פייי כXXX XX :)

שיחת דירקטוריון זריזה סיכמה שנעזוב בעוד יומיים.. נתן לעצמו עוד מהשאנטי והקסם של קבלנה ורק אז נעבור לקראחנה של היקדואה.. ככה שייצא שיהיו לנו שם חמישה ימים להעביר.. מספיק זמן.. מספיק כדי לכבוש את היעד הבא!

יום שני ה27.2

שבע אפס אפס.. מצויידים במיטב הציוד.. אנחנו כבר במים.. נשארו לנו יומיים פה בקבלנה והחלטנו לנצל את הספוט עד תום! נראה שהגיבורים כבר התרגלו לגל ומרגישים כמו בבית.. כמו בעוד כניסה למים של המועדון.. כאילו אנחנו גולשים בהילטון.. רק בהילטון משודרג.. הילטון של פעם בשנה.. כזה שתמצא את עצמך גולש על חבר שלך מרוב עומס.. הילטון כזה.. הילטון עם נוף יותר יפה!

מבט על קבלנה ספוט היישר ממיטת השיזוף שבמלון

רוצים עוד ועוד.. אבל הגוף מחליט כבר בשבילנו.. הפסקת צהוריים! הוא רוצה לאכול ולנוח! אותו לא מעניין שאין לנו דברים כאלה בארץ! נו טוב.. אז ירדנו על חצי עוף מלווה בשייק בננה ואננס והלכנו לנוח, מיטת שיזוף מול הים.. ספר טוב.. מה צריך יותר?!  התעוררתי שהספר מונח על החזה שלי.. משום מה תמיד אני נרדם בשלב כזה או אחר בזמן קריאת ספרים.. חסר לי קצת אקשן שם לפעמים.. לפעמים זה מגיע מוקדם, לפעמים מאוחר אבל מה שבטוח זו הדרך הבטוחה שלי להרדמות בכל מצב! השמש מסנוורת את עיניי.. לוקח לי כמה רגעים ואני קולט התקפה ענקית מול עיניי.. סט של ארבעה חמישה גלים מסודרים כמו ציור! אני קם כמו טיל מעיר תגיבורים וסשן ערב נטול רוח מתחיל..

עידו הגיבור גולש על שורט בפעם הראשונה בסרי לנקה

קיבלנו דיווח.. לשם שינוי במרחק נסיעה לא ארוכה, ישנה מסעדת פיצה איטלקית, נאמר לנו שהיא השילוב של פיצה עגבנייה ופיצה פינו של הארץ! זהו.. אני מת.. למי שלא מכיר תהרגשה.. אחרי סשן טוב של כמה שעות אתה יכול לאכול גם פרה שלמה.. עוד לפני ששחטו אותה.. אז פיצה?! ועוד ברמה?! פה בסרי לנקה?!?! תוך שעה כבר היינו שם אחרי מקלחת, התארגנות ונסיעה! כבר בכניסה קלטתי תתנור אובן הענק והרגעתי את הבטן שלהערב אנחנו מסודרים :) זללנו כאילו אין מחר.. שתינו כמה בירות ונרדמנו שם על השולחן.. מחר יום חדש!

יום שלישי ה28.2

סלחו לי, אבל אני לא יכול להתאפק.. הפעם אני מתחיל לרשום קצת מהסוף.. סשן ערב כמו שהוצג היום לראוות החוף לא נראה הרבה זמן.. גל מהמשובחים שהיה אמור להכנס רק ממחר בבוקר וליומיים הקרובים, התחיל להכנס כבר בשעות אחה"צ.. כמו שכל גולש מתחיל יודע, תחזיות גלים טועות, רק שהפעם  לטובתינו! גל של מטר מהעוצמתיים.. גל ארוך.. גל לראייט גל ללפט.. גל פצצה..גל מין אללה!!

הוואיב.. האנרגיה שהייתה במים.. מכירים את זה שכולם סביבכם מתרגשים והאווירה הופכת מאוד חמה וקרובה?! או שכולם מלוכדים לפני מסע או יציאה לקרב?! אז משהו כזה.. כל הספוט באוויר.. כולם בשיא.. כולם בהיי.. יש גלים לכולם.. אין זמן לדיבורים.. רק גולשים!

את הבוקר התחלנו דווקא בשאנטי.. הגל היה דיי דומה לשל אתמול.. מה שגרם לנו לקחת באיזי.. עידו, הגיבור הקטן לא היסס ועלה לפיק המרכזי ועוד שהוא מצוייד בגלשן פיבר ולא בסופט כמו שהוא נהג עד היום.. גולשים נגנבו עליו! יצאנו לארוחת צהוריים וכמובן הגיבורים המשיכו לשנת היופי שלהם.. באשר לעבדכם הנאמן.. הוא ניצל את השקט והרוגע על מנת לכתוב לכם:)

בין רגע השמיים נהיו סגריריים ומונסון כיפי ירד עלינו.. הגלים לא איחרו לעלות מיד אחרי, צור שהתעורר מהרעש רץ אליי בצעקות ענק.. עוד קצת שעווה ואנחנו במים לסשן הערב המדהים והמדובר! יצאנו צוהלים.. משלימים סיפורים על הסשן אחד עם השני.. עד שארוחת הערב הגיעה כבר הספקנו להריץ את כל התמונות והוידיאו-יים.. כמה בירות שמחות.. פיטפוט שכולו ציפייה למחר.. ואנחנו כבר נוחרים.. לילט :)

יום רביעי ה29.2

האמת, שיום קשה עבר על כוחותינו.. פתחנו מצויין בהמשך לימים האחרונים, הגל טוב וגבוה.. דודו ועוד חברים נוספים איתנו במים כבר משבע בבוקר והכל שמח וטוב.. טוב חלקית את האמת.. הידיעה הזו מעצבנת.. הידיעה מהלא נודע.. הידיעה ששם יהיה פחות טוב!

כבר בארץ משיחות ארגון והכנה שלי ושל נועה אודות הטיול סגרנו שנשהה בשני מקומות.. אלה נשמעו ודווחו לנו כאל הכי טובים.. הן ברמת הגל והן בוואיב שבמקום.. האחד הוא "אנגמה" כלומר מלון קבלנה אשר שבא אותנו בקסמיו והשני הוא "היקדואה" מקום שכבר ביקרנו לכמה שעות ונתנו אוקיי להמשך, אבל בכל זאת.. איך עוזבים חלום?!.. איך עוזבים חיבור כלכך טוב למקום ולאנשים?!.. איך נארוז את המזוודות ונגיד סאלמת אנחנו הולכים?!

היה לא קל אבל התעלנו.. בשעות הצהוריים כבר הגענו לגסט-האוס.. גם כאן הים בחזית וספוט מעניין ממש ממולנו.. אבל חסר משהו.. זה לא אותו דבר.. זה לא קבלנה, אז התיישבנו לאכול.. זה לא קבלנה, נכנסנו לגלוש.. להה זה לא קבלנה, ישבתי לכבדה.. בוודאות לא קבלנה :)

מה שכן.. את השקיעה אי אפשר לקחת מאיתנו.. מדהים!

למזלנו.. חיי הלילה מעט יותר תוססים.. חנויות השטיחים המשעממות הוחלפו בדוכנים תיירותיים, אומנות, זיופיי מותגי גלישה וברים לא רעים! החלטנו שניתן צ'אנס.. שנחפש סימנים.. שנישן על זה.. נקום בבוקר ואחרי סשן הגלישה נחליט.. נשארים או עוזבים!!! בירה לסיום וסאלמטק כבר מתעוררים :)

יום חמישי ה1.3

מידי פעם אנחנו מוצאים עצמנו בלבטים לגבי החלטות כאלה או אחרות.. חושבים על כך נונסטופ.. לא ישנים טוב, אבל מה שכן.. לרוב הדברים כבר מסתדרים מעצמם! פתחנו את הבוקר לסשן קצרצר וזאת בגלל שנכנסה רוח בשעות היותר מוקדמות של הבוקר (בשונה מימים אחרים) , לפנינו היה יום שלם ולשם שינוי לא חשבנו על לגלוש.. אולי הגל לא היה מספיק מגרה.. אולי חטפנו טראומת מקום חדש.. אולי התעייפנו מעט.. שורה תחתונה, יאללה יוצאים למסע!

אמא נועה שמעה על כמה מקומות נחמדים.. עלינו על מונית ויצאנו! בדרך.. אנדרטת הנספים באסון הצונאמי הזכירה לנו שרק לפני 7 שנים בא גל ושטף פה את הכל.. אסון קשה, דווקא יכל להיות מגניב להיות בים באותו הרגע:) הגענו לנהר יפה.. מלא צמחייה ירוקה, השכרנו סירה.. נוף.. קופים.. תנינים.. וואלה נחמד! המשכנו למכרה אבני חן.. ראינו איך הם חוצבים בעומק האדמה ולאחר מכן הכניסו אותנו לחנות התכשיטים וניסו לדחוף לנו כמה שיותר.. אנשי מכירות מהחלקלקים שהכרתי.. רודפי בצע.. איף! ברחתי החוצה לא יכולתי להישאר שם.. כמובן הנשים קנו ונהנו.. סוף סוף הן במקום המוכר והאהוב עליהן.. שופינג.. תכשיטים.. חגיגיה :)

איזה פסל מפלצת אה?!

אמרנו כבר שהכל מסתדר?! עם ההגעה חזרה לגסט-האוס ראינו את דודו.. (כמובן מלווה באישה קרן והגיבורה שירה) הם לקחו חדר לידנו.. היינו מאושרים.. שמחים.. המשפחה הקטנה הזו הם אחלה שבאחלה ועוד בקבלנה נהגנו לבלות וכמובן לתת בגלים ביחד!

הרוח לא נרגעה.. אבל הגל כבר טיפס לכיוון השני מטר!! לגיבורים זה כבר ממש גבוה מידי ובנוסף השעה כבר מאוחרת.. חצי שעה לשקיעה.. אז לרגע ויתרתי עד שראיתי את זה מגיע.. אנחנו עומדים על המרפסת ורואים פסיי ענק!! לא יכולתי.. כל הגוף התמלא פרפרים..עזבתי הכל ורצתי למים! מעט סגור אבל חוויה!

ארוחת ערב איטלקית.. בירה.. והלכנו לישון, קבענו להתעורר כבר בשש מחר אני מקווה ומאמין שאם יישאר הגל בעוצמתו הנוכחית, ללא רוח על הבוקר, אנחנו הולכים לחוות משהו מהאגדות.. משהו נדיר.. משהו שבשבילו שווה להשקיע עשרות שנים מחייך בשביל להגיע למעמד! פרפריםםםםם (:

יום שישי ה2.3

לא הוצאנו מילה.. לא היה זמן לדבר.. רק לשאוג.. רק להתענג.. רק לשמוח ולחייך.. את הצינור הראשון לטיול זה.. תפסנו! אז מה  היה לנו?! התעוררנו לגל.. גל גל.. כמצופה.. גל הוליווד! על הגיבורים זה היה גדול מידי אז אמרנו שנלך לבדוק פוינט אחר שאמור להיות נמוך יותר, אך אם ההגעה למקום ראינו שזה לא מה שציפינו.. לאכזבתם של הגיבורים נאלצנו לחזור ולגלוש ב"מאיין פוינט" (הפוינט המרכזי.. הגל הטוב.. הגל המאיים.. להיום) אני ודודו נכנסנו, תאמת שקיווינו לא לצאת.. שלא ייגמר הכוח.. שלא נפסיד ולא גל אחד עד שהרוח נכנסת.. היה טירוף, אגדה, שיכרון חושים, כל מילה שרק עולה לכם בכדי לתאר הרגשה כה עוצמתית.. אלוהית! פסיי ראייט מהארוכים שגלשנו מתנוססים לגובה של שני מטרים.. חלום! את ההמשך אתם כבר יכולים לדמיין לבד.. 

נכנסה רוח.. הגל הפך עצבני ביותר ונסגר לג'ורות ענק (ג'ורות חוף גורדון?! רק כפול 5) אז ניצלנו את המשך היום לרביצה בחוף מלווה במסאג' , פירות ומלחמות חול :) לקראת ערב הים קצת ירד אך כנראה לא מספיק וכניסה קטנה של הגיבורים למים גרמה לפציעונת קלה של צור (אל דאגה כמה סריטות) העדפנו לצאת ולחכות למחר.. מחר אמור מעט יותר.. מחר אנחנו כבר ביום האחד לפני אחרון של הטיול.. מחר מקרב אותנו לסוף.. לא טוב לא טוב! לשם שינוי את היום לא סיימנו בבירה עייפים מידי.. העיניים כבר נעצמות.. 

נק. מבט מגג הגסט-האוס.. מזכיר קצת את זיקטלה לא?!

יום שבת ה3.3

דפיקות בדלת. דודו, "הצעיר" שבחבורה מעיר אותנו כבר בשש.. מזכיר לנו שלא נשאר עוד הרבה זמן.. עוד יומיים אנחנו חוזרים לקור של הארץ.. לשיגרה.. ללימודים.. צריך לנצל כל רגע.. כל גל.. וכמה שיותר! אנחנו טסים למרפסת ומחכים להתקפה ראשונה.. הגל עוד חזק וגבוה.. הגיבורים רוצים לגלוש על גל ש"תפור" עליהם והיומיים האחרונים לא סיפקו להם את זה.

אנחנו תופסים מג'אן-טוקטוק, מעמיסים תגלשנים ונוסעים עשרים דקות דרומה מהיקדואה לספוט ה"לייזי לפט" (גל שמאלי עצלן), שם הגל אמור להיות יותר ידידותי , ארוך ונוח לגיבורים. עם ההגעה נפתח לפנינו אחלה חוף.. נסיר את הכובע ונודה שדודו הוא זה שגנב את ההצגה תוך שהוא מפגין יכולות "פרונט סייד" נדירותתת בגל הארוך! עוד בהצגה מבית היוצר הדודואית.. הפאנ'צ שכולנו חיכינו לו.. הפנים הלחוצות והמצחיקות כאחד כאשר הוא מוצא עצמו ללא הגלשן בעומק הים לאחר שנקרע לו הליש!! אחד המג'אנים גרר אותו החוצה והציל לנו את הדודו!! אחח מה היינו עושים בלעדיו :)

ואחרי הפסקת הפופקורן.. ההצגה ממשיכה! סשן הערב! הפעם צור מצטרף ל"מאיין פוינט" המאיים, הפעם קרן הגיעה במיוחד לצלם את דודו מבחוץ, הפעם אסור לו לעשות פאדיחות! כל גל שמגיע הדודו בטירוףףף! חותך גולשים ולא רואה בעיניים.. כאילו חזר לשנות העשרים של חיוו! רק שייתפס בפריים.. רק שהאישה לא תתבאס.. רק שהאגו לא ירד:)

אינעל דודווווו!

התגעגעתם או לא.. זה לא משנה.. תמיד חייבים לחזור עם מתנות לארץ.. חגיגת הנשים בעיצומה! לפתע הן מזרזרות את כולם להתקלח מהר, רק שיהיה כמה שיותר זמן.. מזכרות, חולצות, שמלות.. רק תביאו וניקח! תאמת שלא סבלתי כל כך וכן הרשתי לעצמי להשתתף בחגיגיה.. בכל זאת לילה חופשי אחרון.. בכל זאת צריך לפנק תחבר'ה ואת אמא באיזה משהו סימלי ולא שימושי מסרי לנקה.. שנרגיש טוב עם עצמנו.. נו.. אתם בטח מכירים!

מי אמר שגברים חזקים מנשים?! נשברו לי הרגליים.. איך הן מסתובבות בקניון כל היום תגידו לי?! אחרי שני סשנים.. חתירות בלי סוף.. נסיעות.. אתה לא מרגיש ככה, והן.. הן תופרות את כל הרחוב הלוך ושוב באטרף! "כמה פה זה עולה?!".. כמה הקודם רצה?!".. "תורידי אותו עוד".. "נמשיך ונחזור לזול מבניהם" , המשכנו.. נמשיך ונתעלף – פףףף אני מת! ארוחה זריזה ולמיטה.. מחר יום אחרון בהחלט.. מחר עוזבים בלילה.. מחר גלישת בוקר\ערב אחרונה.. מחר בוכים במים:(

 

חגיגות במים!

יום ראשון ה4.3 (יום אחרון)

פרדות.. מי צריך אותן?! למה זה טוב?! לא יכלו לשחרר אותנו מהרגשת הפרידה?! היא תמיד כואבת.. גורמת לגעגוע.. מוציאה משיווי משקל.. תנו לישון בשקט! תנו לנו אפשרות לא להתבאס.. לא על עזיבת מקום כה יפה, לא על עזיבת גלים כה מושלמים ולא על הרגשת התייר הכל יכול! תנו לנו לחזור למדינתנו הקטנה, נטולת הגלים והרוגע בכיף.. בשימחה.. עם חיוך על הפנים! להה.. בוא לא נשלה את עצמנו.. בלתי אפשרי בעליל! J

הנחת רווחה.. הם פיללו לזה כל כך חזק שזה היה חייב לקרות.. התעוררנו לגל לא גבוה מידי.. גל ארוך ומדהים.. גל למידות הגיבורים! בצהלה של שמחה סקרנות ומוכנות לקרב נכנסנו למים.. לנצל את היום האחרון! עידו לימין.. עידו לשמאל.. צור ב"אוף דליפ".. גולשים במים היו בשוק לראות את הגיבורים מורידים אותם מגלים בזה אחר זה! כאילו היו חיות טרף שלא אכלו שבוע! ואני?! אני חשתי כבוד וגאווה להיות איתם, להדריך אותם במים ולקבל תגובות כלכך חיוביות ומופתעות מצד גולשים אחרים.

הגיבור הקטן משאיר לכולם אבק!

ארוחת צהוריים.. שעות אור אחרונות.. הרוח דיי חזקה והים מעט מבולגן.. מה לא נטעם בפעם האחרונה מהגל הסרי לנקי?! לא נכנס לסשן האחרון בהחלט!? נכנס.. בטח נכנס! הפעם זה יהיה סשן שליו, סשן אוהב, סשן פרידה! ארזנו את הציוד.. נפרדנו מהמג'אנים ויצאנו אל המסע.. חוזרים הביתה!

הגיבור הגדול מפרקקק!

בהלוך, בדרכנו לדיוטי פרי , בעוד הגיבורים מופתעים מההפתעה, עברנו דרך  המקבילה לנוסעים החוזרים מחול.. אז אמרתי להם.. סתכלו ימינה, סתכלו עליהם, הם חוזרים עכשיו הביתה, הם הצד המבואס ואנחנו השמח, נצלו כל רגע כי הזמן יטוס כאילו לא היה.. בזמנו הם הסתכלו עליי במבט לא מובן.. כזה שתוהה לעצמו הסכמה עם דבריי או לא, היום כשהתהלכנו בצד "המפסיד" הם הבינו.. הם כבר עלו על זה לבד.. הם הרגישו זאת בכל איבר בגופם!

אז איך אפשר לסכם טיול שכזה?! כנראה שבלתי אפשרי.. כל יום הביא איתו חוויה חדשה.. צבעים חדשים והיה ליום מיוחד בפניי עצמו! הפעם אפחית במילים.. ורק אומר שהיה לי העונג והכבוד להתלוות ולהדריך משפחה כה חמה,  מדהימה ואוהבת. אתגעגע לכל רגע סרי לנקי של שלווה אנסופית.. סיפוק.. גל משובח.. וכמובן לשעות הקטנות של הלילה תוך כתיבת היומן הזה לכם! מקווה שלמדתם ולא מעט.. קיבלתם השראה ואתם כבר מתכננים לכם את הגל שלכם.. בהמון אהבה אביעד והארקינים!

כמה מילים מפי האחת והיחידה.. האמא האוהבת.. נועה ארקין:

אז.. תפסנו גל מושלם באורך 12 יום, שהכיל בתוכו את כל החוויות האפשריות : "אופדליפים" , "אריאלים" , "פלוטרים" ואפילו צינור אחד בלתי נשכח. היו הרבה צחוקים , הצלחות , אכזבות קטנות , הכרויות חדשות , אוכל טוב , הרבה זמן של שקט שאיפשר לעשות "סדר" בראש , שקיעות , זריחות , גשם , אננס , בננה , אביעד אחד מושלם , שחוץ מכשרון הכתיבה המפתיע שלו , הוא נתן את הנשמה , לא התייאשש , לא איבד סבלנות לרגע ונתן לילדים להרוויח דקות יקרות ונדירות בים ממש עד לשניה האחרונה. וגם.. סבתא אחת, גדולה מהחיים, שגורמת לכולנו לחייך לעולם!

אז.. אני לא אשקר, גם אם ניסע לסוף העולם לא נוכל לברוח מהכאב, אבל תמיד נוכל לתפוס כמה גלים טובים של אושר, מה שצריך ללמוד זה לבחור את הגל הנכוןלעלות עליו , וברור לי שהפעם בחרתי גל בלתי נשכח שללא ספק יכתב בספר חיינו.

הו סרילנקה , סרילנקה.. היה מהמם! אנחנו נחזור על בטוח. עכשיו, בדרך לארצנו הקטנטונת חוזרים לעבוד על הגל הבא. תודה לצור ולעידו שבזכותם החיים מלאים ברגעי אושר כאלה. אמא.

Print Friendly

Facebook comments:

  One Response to “הארקינסלנקה – משפ' ארקין מככבת בסרילנקה!”

  1. איזה חגיגה תמשיכו לעשות חיים

   
© 2016 טופסי - TOPSEA Suffusion theme by Sayontan Sinha